יריעות סינתטיות כבשו את רוב חצרות המשחק של ילדים ומגרשי הכדורגל. אצביע כאן על מגוון הסכנות הבריאותיות הישירות הקשורות ליריעות אלה לאדם ובפרט לילדים, ועל הנזק האקולוגי שמשמעו הוא פגיעה בפוטנציאל ההתפתחות והבריאות של של הילדים בעתיד. יחד עם זאת, אבהיר כי לניתוק הילדים ממגע ישיר עם חומרי טבע יש מחיר נפשי וגופני. כאוכלוסיה רגישה ופגיעה, הילדים נסמכים עלינו בשמירת זכויותיהם היסודיות לבריאות, התפתחות ולמשאבי קיום.
כימיקלים ומתכות כבדות ביריעות סינתטית ומשמעותם:
ילדים פגיעים מאוד לספיגת רעלים מסביבתם. הילדים רצים, קופצים, זוחלים ומתגלגלים על המצע, וכך גדלה זמינות החומרים לנשימה, בליעה וספיגה עורית. ספיגת החומרים מאוצת גם מכיוון שהמטאבוליזם של הילדים מהיר משל המבוגר. גוף הילדים פחות יעיל בסילוק רעלים כדוגמת עופרת, ומערכות גופם פגיעות יותר לשיבושים ולקויות כתוצאה של זיהום. חשיפה למזהמים שמתרחשת בילדות יכולה להתבטא קלינית לאורך כל שלבי החיים. החשיפה לחומרים רעילים על הדשא הסינתטי ויריעות גומי צמיגים היא עצומה, מכיוון שמדובר ביריעות בעלות מאסה עצומה והן בעלת שטח פנים עצום. החשיפה מתרחשת באופן יומיומי לאורך חודשים ושנים. מחקרים רבים הראו כימיקלים בדשא מלאכותי: פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (PAH), פתלטים, וחומרים פר-ופוליפלואוריאלקיל (PFAS) ועוד. מדובר בחומרים מסרטנים ידועים, נוירו-רעלים, משבשים אנדוקריניים. גומי הצמיגים רווי בכימיכלים מסוכנים. הצמיגים מיוצרים מגומי טבעי וסינתטי יחד עם תוספים כימיים רבים, כגון אבץ, גופרית, פחמן שחור ושמנים המכילים פחמימנים פוליארומטיים (PAH), כימיקלים אורגניים נדיפים (VOCs) וכימיקלים אורגניים נדיפים למחצה (SVOCs). מחקר מקיף משנת 2018 הראה 306 כימיקלים בגומי צמיגים ולגביי 197 מתוכם נמצא מידע על רעילות וסיכון לסרטן, מתוכם 52 סווגו כמסרטנים על ידי ה-EPA האמריקאי וה-ECHA האירופי.
מחקר ישראלי עדכני בראשות פרופ' אילנה בלמקר מצביע על ישראל כמוקד מהותי של זיהום פלסטיק וכן על מגוון הסכנות של הפלסטיק לבריאות. המחקר מצביע על הסכנות של של מגוון החומרים המרכיבים את הפלסטיק, בין היתר PFAS והמיקרופלסטיק. המאמר שנכתב מפרט על החומרים המשבשים האנדוקריניים (EDCs) הגורמים לחוסר ויסות של תפקוד בלוטת התריס, בעיות במערכת הרבייה, פגיעה במטאבוליזם, סיכון מוגבר להשמנה, סוכרת, אנדומטריוזיס, סרטן וירידה בספירת הזרע ובאיכותו. חשיפה ל-EDCs קשורה לשיעור מוגבר של הפלות, ללידות פגים ולמשקל לידה נמוך. המחקר מצביע על כך שאין רמה בטוחה של חשיפה ל-EDCs, עם עדות הולכת וגוברת להשפעות בין-דוריות ואפיגנטיות. כותבי המאמר ממליצים באופן מפורש על הפחתת השימוש בדשא סינתטי ויריעות גומי פירורים.
הדשא הסינתטי מתלהט בחשיפה לשמש והוא מתחמם מעל 25 מעלות צלסיוס ביחס לטמפרטורת האוויר בגובה אדם. בטמפרטורות אלה, גומי ופלסטיק יכולים לשחרר חומרים אורגניים נדיפים למחצה ומסרטנים לאוויר. מכון התקנים הישראלי עיצב תקן (לא מחייב) לדשא סינתטי. אך התקן אינו בוחן PFAS, הוא אינו רואה את השינויים בהרכב הפלסטיק לאורך תהליכי הבלייה ואינו עוסק במיקרו-פלסטיק. התקן מאפשר הימצאות עופרת ברמה של עד 90 מ"ג לק"ג בדשא הסינתטי. חוקרים ישראלים גילו בחלק מהדגימות חריגות של 1200% ויותר של עופרת וכן חריגות דומות בכרום וארסן. לאור ממצאים מדאיגים בעולם, האיגוד לבריאות סביבתית לילדים בוושינגטון CHEN מזהיר הורים מפני סכנות היריעות הסינתטיות הארגון מציג את הקשר הישיר שבין תחלואה כרונית בילדים וזיהום סביבתי. המחלקה לבריאות סביבתית של ילדים בבי"ח הר-סיני, הפיקה נייר עמדה חד משמעי נגד משטחי דשא סינתטי. הם מונים שני סיכונים עיקריים לילדים. הראשון קשור בפגיעות הילדים לעקת חום, מכיוון שמבחינה פיזיולוגית הם מתקשים יותר ממבוגר לאזן את משק החום ובגופם והסיכון השני קשור לספיגת חומרים רעילים מסביבתם, שעלולים לעורר תחלואה בסרטן ופגיעה במערכת העצבים בספיגת חומרים נוירו טוקסיים וביניהם עופרת. העופרת רעילה למערכת העצבים, היא גורמת קשיי קשב וריכוז, לקויות למידה, פגיעה קוגניטיבית, הפרעות נפשיות והפרעות התנהגות. בנוסף העופרת עלולה לפגוע בכליות ובפוריות. ילדים קטנים פגיעים לספיגת עופרת מכיוון שמערכת העצבים המרכזית שלהם מתפתחת בקצב מהיר. הם סופגים עד 70% מהעופרת, לעומת מבוגרים שסופגים רק כ-10% ממנה.
מיקרו-פלסטיק הם חלקיקי פלסטיק זעירים, בין מיקרונים ועד 5 מ"מ, שנוצרו מבליית מוצרי פלסטיק שונים. הדשא הסינתטי מותיר בסביבה כמויות עצומות של מיקרו-פלסטיק מכיוון שהוא חשוף לבלייה אקלימית ומכאנית. מחקרים מראים מיקרופלסטיק וננו-פלסטיק באורגניזמים רבים ובגופם של בני-אדם, בריאות, בכבד, בטחול, בכליות, במערכת הדם, בשליית עוברים ובחלב אם. הילדים המשחקים בדשא הסינתטי נושמים ובולעים מיקרו-פלסטיק. קוטנם של חלקיקי מיקרו-פלסטיק ומבנם המרחבי, מקנה להם שטח פנים גדול. דבר זה הופך אותם לבעלי כושר ספיחה שגורם לעליה בריכוז הרעלים. הדבר מעורר דאגה מפני זיהום מים וקרקע וכן נזק לאדם. מחקרים רבים מקשרים את המיקרופלסטיק לשורה ארוכה של סכנות: סרטן ובעיות הורמונליות וכן כגורם חסימתי לכלי דם והגברת הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. מחקר חדש חושף כעת כי חלקיקי מיקרו-פלסטיק בזרם הדם יכולים לחסום נימי דם במוח. חסימות אלה עשויות לגרום לאיסכמיה מוחית ולהוביל לפגיעה בזיכרון, ירידה בקואורדינציה מוטורית, ולהתנהגות הדומה לחרדה מוגברת. המחקר מספק עדות ישירה ראשונה להשפעת של חלקיקי מיקרו-פלסטיק על תפקוד המוח. הספרות המדעית מצביעה כי חשיפה למיקרופלסטיק ותוספי פלסטיק אחרים בילדות גורמת בבירור לשינויים רבים במערכת העיכול, הרבייה, מערכת העצבים המרכזית, מערכת החיסון ומחזור הדם של הילד. מחקר עדכני גילה את מסלול חדירת חלקיקי המיקרופלסטיק אל המוח האנושי, תוך עקיפת מחסום הדם-מוח באמצעות פקעיות הריח. משמעות הדבר היא סיכון מוגבר לילדים שנשימתם מואצת בעת פעילות במגרשי המשחקים. בכך יש סכנה לפגיעה במגוון כישורים מוחיים וכן סיכון מוגבר למחלות ניווניות של מערכת העצבים . מובעת על ידי חוקרים רבים דאגה להשפעות בריאותיות לאורך ציר החיים מדאיגה גם העובדה שחלקיקי מיקרופלסטיק מהווים וקטור לחיידקים אל תוך גוף האדם, ועולה חשש מפני יצירת זני חיידקים עמידים והפצת מגפות כך גם נמצא במחקר עדכני של אוקסופורד. לאור הסיכונים שהחלו להתגלות בשנים האחרונות האיחוד האירופי החליט להגביל את פליטת המיקרו פלסטיק לסביבה. מחקרים עדכניים מגלים כי מיקרופלסטיק וננו-פלסטיק מגבירים באופן דרמטי את ספיגת הארסן בירקות הנאכלים על ידי האדם וכן חלקיקי מיקרופלסטיק וננו פלסטיק נמצאו במחקר אחר כמגבירים משמעותית את ספיגת הארסן על ידי רקמת המעי האנושי.
יריעות דשא סינתטי וגומי צמיגים- הרס לסביבה ולאקלים
בשנת 2020, הערך של שוק הדשא המלאכותי נאמד ב-2.7 מיליארד דולר והוא צפוי להכפיל את עצמו עד 2027. ופסולת הפלסטיק העולמית תוכפל פי שלושה עד 2060. מלבד מפעלים בודדים בעולם, אין תשתיות למיחזור דשא סינתטי, וערימות ענק שלו מצטברות בארץ ובעולם.
זיהום מקורות המים: אלפי יריעות פלסטיק וגומי בישראל מזהמות את הסביבה במיקרו-פלסטיק, כימיקלים ומתכות כבדות אשר מגיעים למאגרי המים. אל הכנרת מתנקזים אלפי משטחי דשא סינתטי, שם האיזון האקולוגי הוא המפתח לאיכות המים, על כן מתמיה כי לא נמצא מידע זמין לציבור על ניטור חלקיקי מיקרופלסטיק בכינרת,
פגיעה אקלימית וההשפעות על ילדים: חצרות גני המשחקים המצופות גומי או דשא סינתטי מהוות איי התחממות מקומיים, המגבירים את השימוש במזגנים, המעצימים עוד את ההתחממות המקומית והגלובלית. איי חום מקומיים מגבירים את העוצמה והמשך של גלי חום, שהפכו שכיחים נוכח שינויי האקלים. סיכוני הבריאות כוללים: מכות חום, כאבי ראש, בחילות ועילפון. הילדים רגישים יותר לעקת חום מאשר מבוגרים, ולכן הסיכון לבריאותם גדל על היריעות הסינתטיות. כאן ראוי לציין כי נמצאה השפעה שלילית מובהקת של משבר שינויי האקלים על בריאות הציבור. יחד עם הגברת שכיחות מחלות כרוניות וזיהומיות וכן עלייה בשכיחות מכות חום והתייבשות נמצאה השפעה שלילית על הבריאות הנפשית הצללת משטחי הדשא הסינתטי ברשתות צל מעמיסות עוד חומרים סינתטיים על החצר. נטיעת עצים מומלצת על ידי הסוכנות הממשלתית להגנת הסביבה בארה"ב, כדרך למיתון איי החום המקומיים.
ליריעות הסינתטיות השפעות אקולוגיות-אקלימיות נרחבות: סביבה צימחית מזינה את מארג החיים, ואילו היריעות הסינתטיות חונקות, מרעיבות ומרעילות את האורגניזמים בשכבת הקרקע העליונה. האדמה היא מדיום עצום לספיגת פחמן, ופגיעה במארג החיים שבאדמה משחררת פחמן אל האטמוספירה. זיהום הקרקע יחד עם תהליכי הייצור המזהם מדלק פוסילי והשינוע הבינלאומי, הופכות את היריעות הסינתטיות למובילות בטביעת הרגל הפחמנית. יריעות סינתטיות מגבילות חלחול לאדמה, מה שגורם לפגיעה במי התהום ומעלה את הסיכוי להצפות במרחבים מיושבים.
הקשר בין דשא סינתטי לקשיי ויסות, קשב וריכוז ופגיעה בחוסן הנפשי בילדים:
סביבות ההתפתחות של ילדים הפכו סינתטיות. במגע עם המגוון העשיר של מרחבים שיש בהם טבע, יש תועלת רבה בפיתוח ובשיקום כישורי ויסות קשב וריכוז והתאוששות נפשית בילדים. מחקרים עדכניים מאששים באופן חד משמעי את ערכו של הטבע בשיקום משאבי הקשב, וכן שחשיפה לטבע מסייעת לפעילותה של האונה הפרה פרונטלית, האחראית על מגוון כישורי וויסות עצמי, שהם נדבכים מרכזיים מבין כישורי החוסן האישיים. יש לציין שילדי ימינו שוהים פחות במרחבי החוץ מבעבר בזמנם הפנוי, אשר נכבש במידה רבה על ידי המסכים. התלהטות היריעות הסינתטיות מגבילה עוד את זמן המשחק במרחבי החוץ, וכך נמנעים מהילדים משאבי וויסות הקשב והוויסות הרגשי הטבעיים. מחקרים עדכניים בהובלת קריסטופר לורי (LOWRY) מאוניברסיטת קולורדו הראו כי חיידקי האדמה משחררים לאוויר חומרים המגבירים הפרשת סרוטנין באונה הפרה-פרונטאלית, ובכך הם בעלי השפעה נוגדת דיכאון, וכן הם עשויים לסייע בהתמודדות עם מגוון מחלות פסיכיאטריות .
האם אדמה היא לכלוך?
אדמה היא מאגר ביולוגי רב משמעות לחיי האדם. ילדים שגדלים על אדמה בריאים יותר מאשר ילדים המנותקים ממנה . לקרקע וצמחיית הגן בסביבות חיי הילדים, השפעה מיטיבה על מיקרופלורת המעיים שלהם. למיקרופלורת המעיים משמעות מרכזית לוויסות מערכת החיסון בילדים ומניעת הפרעות חיסוניות כגון אסטמה ומחלות אוטואימוניות. אובדן המגוון הביולוגי בסביבות הילדים גורם לצמצום מיקרופלורת המעיים שלהם, ועם זאת מגביר את פגיעותם לפתוגנים.
לסיכום
מרבדי הדשא הסינתטי הפכו שכיחים עד כי קשה למצוא חצרות גני ילדים בלעדיהן. פיתרון שנחשב לחסכוני במים ובטיחותי, מסתבר כהרה אסון לבריאות הילדים ולמשאבי הקיום. היקפי החומרים הרעילים והמיקרופלסטיק הנפלטים לסביבה מהיריעות הסינתטיות הם עצומים, מכיוון שהיריעות הנן בעלות שטח פנים עצום והן חשופות לבלייה אקלימית ושחיקה מכאנית. עדויות רבות על רעילות היריעות הסינתטיות מעלות חששות כבדים לגבי בריאות הציבור, ובפרט הילדים, שנחשפים ישירות למגוון חומרים מזיקים, באופן כמעט יומיומי ולאורך שנים. אדגיש את פגיעותם הרבה של הילדים לספיגת חומרים מזהמים מסביבתם וכן לעקת חום, ביחס למבוגרים. מיקרו-פלסטיק מנוטר בגוף האדם, וכעת גדל נפח המחקרים המעיד על מגוון נזקיו, הוא מצוי בזרם הדם ושוקע בכלי הדם, באיברים פנימיים ואף במוח.
ריבוד חצרות המשחק במשטחים סינתטיים מונע את הקשר הבלתי אמצעי של הילדים עם עולם הטבע. לשהות בסביבה טבעית ערכים התפתחותיים מהותיים, היא קשורה בפיתוח ובשיקום הקשב והריכוז וכן בפיתוח כישורי הוויסות העצמי, שהם מרכזיים בפיתוח חוסן אישי. חשיפה עקבית ומותאמת לטבע מסייעת בהתמודדות או מניעת מצבי דחק נפשיים ודיכאון, ובאיזון מערכת החיסון. לילדים רבים חצר המוסד החינוכי היא מרחב החוץ הכמעט יחיד שהם פוגשים לאורך השבוע ולכן מרחב החצר חייב להיות מוכר כנכס התפתחותי ובריאותי רב מימדי שאין לו תחליף. החלפת החצר בטבעית בחצר סינתטית מהווה פגיעה בזכויותיהם הבסיות של הילדים לבריאות, להתפתחות תקינה ולמשאבי קיום.
צעדים מומלצים:
גיבוש עמדה בריאותית חד משמעית על ידי איגוד רופאי בריאות הציבור וכן משרד הבריאותיים ומשרד החינוך נגד חצרות סינתטיות ובעד חצרות משחק טבעיות.3
הגדרת חצר החינוך וחצר המשחקים הטבעית כמשאב התפתחותי ובריאותי אלמנטרי לילדים.
הקמת מכון מחקר בנושא בריאות סביבתית של ילדים בישראל, בהקשר למשבר האקלים ולזיהום הסביבתי, כדוגמת מכוני המחקר של בית החולים הר סיני (Children Environmental Health Center).
על מנת לצמצם חשש מפתוגנים בקרקע בחצר המשחקים, חשוב להטמיע בצוותי החינוך את כיסוי ארגזי החול. מומלץ שימוש באמצעים אלקטרוניים להרחקת חתולים: ממטרות עם חיישני תנועה, סאונד, או דרכים נוספות.
השפעה על מרכז השלטון המקומי לבלימת התקנה של דשא סינתטי. בעקבות ערים שונות בעולם: במסצ'וסטס, קליפורניה, בקונטיקט. בבוסטון. הולנד תיפרד מדשא מלאכותי עד 2030 .
פיתוח גישה בטיחותית אינטגרטיבית ומאוזנת, בין הקפדה על בטיחות החצר ובין הגברת הפוטציאל של הילדים לפתח תודעה של בטיחות אישית, אשר נסמכת על חידוד החושים והיכולת לפענח גירויים ולהגיב באופן מותאם במגוון מצבים. גישה בטיחותית אינטגרטיבית חייבת לראות את כלל סיכוני החצר, ובכלל זה את הסיכונים הביוכימיים.
פיתוח גישה אינטגרטיבית של חוסן, שמשמעה הוא ניהול משאבים בצורה מושכלת. יחד עם השמירה על משאבי הקיום של הדורות הבאים, מגוון המינים, בריאות הקרקע, האקלים והמים, יש לראות את בריאותם הגופנית והנפשית של הילדים, את חוסנם והפוטנציאל שלהם להגשמה עצמית, כמשאבי חוסן לאומיים ממדרגה ראשונה.
